שר הרווחה חיים כץ חתם ביום 15 במרץ 2018 על צו ההרחבה המקצר את שבוע העבודה במשק בשעה אחת.
הצו מרחיב את ההסכם הקיבוצי הכללי לקיצור שבוע העבודה שנחתם ביום 29 במרץ 2017 בין נשיאות הארגונים העסקיים לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה.
תחולת הצו תהיה החל מה-1 באפריל 2018.
במסגרת הצו:
היקף שבוע עבודה במשק יקוצר בשעה אחת, כך ששבוע העבודה יעמוד על 42 שעות עבודה, ללא הפחתה בשכר.
קיצור שבוע העבודה יבוצע על ידי הפחתת שעת עבודה אחת ביום מוגדר וקבוע במהלך שבוע העבודה(להלן-היום המקוצר).
היום המקוצר ייקבע בהתאם לצרכי העבודה, ולמקובל במפעל, וככל הניתן בהתחשב בבקשות ובצרכי העובדים.
כאשר צרכי העבודה מחייבים זאת ,ראשי המעסיק לשנו את היום שנקבע כיום המקוצר ובלבד שיינתן לעובדים יום מקוצר אחר באותו שבוע, וככל הניתן בהתחשב בבקשות וצרכי העובדים.
במידה והעובד יידרש לעבוד בשעה המופחתת ביום המקוצר עקב צרכי העבודה, יעבוד העובד בהתאם לנדרש ובהתאם להוראות הדין, ותשולם לו תמורה בגין עבודה בשעה נוספת.
במקומות עבודה בהם עובדים בעבודת משמרות יקבע המעסיק את שעות העבודה של כל משמרת ואת סדרי העבודה בהתאם לצרכי העבודה, כתוצאה מהשינוי על פי הסכם זה.
קיצור שבוע העבודה ל-42 שעות שבועיות יחול גם על עובדים העובדים כיום יותר מ-42 שעות בשבוע ,אך פחות מ-43 שעות עבודה.
בהתאמה לקיצור שבוע העבודה כאמור, שכר השעה יחושב על בסיס של 182 שעות לחודש עבודה.
אין בהוראות צו זה כדי לגרוע מהוראות הסכמים והסדרים מיטיבים של שעות עבודה ומנוחה הנוהגים ערב חתימת צו זה.
הפחתת שעת העבודה לפי הצו לא תהווה עילה לתביעת תוספות שכר או להפחתות שעות עבודה או לשינויים בתנאי העבודה של העובדים המועסקים לפני תחילת צו זה 42 שעות או פחות.
זכויות צבורות של עובדים (כגון חופשה ומחלה) במקומות עבודה בהם שיטת החישוב נעשית על בסיס “שעות עבודה”, יותאמו זכויות אלה לשיעור הצמצום בשעות עבודה כאמור בצו זה.
הוראות סעיף 2 לא יחולו על מי שחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי”א-1951 ,אינו חל עליו מכח הוראות סעיף 30 (א) לחוק האמור.
