ניוזלטר: תשלומים לעובדים בתקופת החגים

02/10/2019

ניוזלטר 10/2019:
תשלומים לעובדים בתקופת החגים

לקוחות יקרים,

תקופה זו (סוף חודש ספטמבר ובמהלך חודש אוקטובר) מאופיינת בחגים ובהעדרויות רבות.

מטרתו של מאמר זה, הינו לרכז את הסוגיות המהותיות שעליכם לשים אליהם לב בכל הקשור להעסקת עובדים במהלך החגים.

חשוב לציין כי על העובד לציין, בתחילת העסקתו, באילו חגים הוא בוחר בהתאם לדתו ואמונתו.

תשלום בגין עבודה במהלך החג וחול המועד

עבודה בערב חג

במקומות עבודה שבהם עובדים 6 ימים בשבוע – יום העבודה בערב חג יהייה עד 7 שעות (וכל שעה נוספת תיחשב ל”שעות נוספות”)

במקומות עבודה שבהם עובדים 5 ימים בשבוע – יום העבודה בערב חג יהייה בן-7 שעות ובתשלום של 8 שעות , או יום עבודה בן 8 שעות ובתשלום של 9 שעות. בהתאם לצו הרחבה באפשרות המעסיק ו/או נציגות העובדים לבחור לפי איזו חלופה לנהוג.

אם על מקום העבודה או סוג העבודה/העובדים חל צו הרחבה, צו ההרחבה קובע את הסדר התשלומים לעובדים בגין ערב החג.
אם במקום העבודה קיים נוהג סבדבר עבודה בערבי חג או חג – יחול הנוהג המטיב עם העובדים.

האם עובד זכאי לסרב לעבוד בחג

עובד זכאי לסרב לעבוד בחג (וגם ביום המנוחה השבועי) על פי מצוות דתו.

כמו כן, החל מיום 1 בינואר 2019, הזכאות לסרב לעבוד ביום חג או ביום המנוחה השבועי תקפה גם לעובד שסירובו נובע מסיבות אחרות (ולא רק דתיות).

עבודה בחג

לעובד יהודי ימי חג הם מועדי ישראל ולעובד שאינו יהודי ימי חג הם מועדי ישראל או חגי דתו, לפי בחירת העובד.

השכר המשולם בגין העבודה בחג:

  • עובד יומי / עובד שעתי
    • הינו עובד ששכר עבודתו משולם על בסיס שעת עבודה בפועל או על בסיס יום עבודה בפועל.
    • בחג, עובד יומי / שעתי, זכאים לתשלום בשיעור של 150% משכרו היומי עבור שעות עבודתו בחג, וכן לשעות מנוחה (מנוחת פיצוי) במקום שעות החג שבהן עבד במספר ובזמן שנקבעו בהיתר שלפיו הועבד.
    • על-פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, עובד שעתי או יומי שהועסק בחג שלא מתוך בחירה אלא מתוך כורח, זכאים לתשלום שכר עבור שעות עבודתו בחג (בשיעור של לפחות 150% משכרו הרגיל) ובנוסף זכאי לדמי חגים בשיעור 100% משכרו (אם מלכתחילה היה זכאי לדמי חגים). סך כל התגמול שהעובד זכאי לו יהיה בשיעור 250% משכרו הרגיל בגין שעות עבודתו בחג (150% עבור שעות עבודתו במהלך החג ובנוסף 100% נוספים כדמי חגים).
    • אם חל על העובד ועל המעסיק הסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה אישי, המעניקים גמול גבוה יותר מהמחויב על פי החוק, יחויב המעסיק בשיעור הגמול האמור.
  • עובד במשכורת חודשית
    • עובד במשכורת חודשית שעבד בחג זכאי לתוספת של 50% מערך שכרו היומי עבור שעות עבודתו בחג (כיוון שהמשכורת היא חודשית, הרי השכר הרגיל עבור יום חג משולם בכל מקרה גם אם העובד מועסק בחג וגם אם לאו, ולכן במקרה שהעובד מועסק בחג הוא זכאי לתוספת של 50% בלבד מערך שכרו היומי).
    • בנוסף, העובד זכאי לשעות מנוחה (מנוחת פיצוי) במקום שעות החג שבהן עבד, במספר ובזמן שנקבעו בהיתר שלפיו הועסק.
    • גם במקרים שבהם החג חל בשבת זכאי העובד לתוספת של 50% בלבד משכר עבודתו עבור שעות העבודה בחג (בנוסף למשכורת החודשית הרגילה), כלומר אין כפל תשלום בגין עבודה בחג שחל בשבת.
    • אם חל על העובד במקום העבודה הסכם קיבוצי ענפי / הסכם קיבוצי מיוחד / צו הרחבה ענפי / חוזה עבודה אישי / נוהג – הקובע תמורה עבור עבודה בחג בשיעור גבוה יותר מהשיעור האמור שנקבע בחוק, תחול ההוראה המיטיבה עם העובד.

שעות נוספות בחג

אם עובד מועסק בחג בשעות נוספות (מעבר למכסת השעות היומית או השבועית שלו), הוא יהיה זכאי לגמול עבור העבודה בחג, ובנוסף לגמול עבור שעות נוספות, בדומה לגמול שעות נוספות עבור עבודה בשבת:

  • עבור השעתיים הנוספות הראשונות עליו לקבל 150% בגין העבודה בחג + 25% בגין השעות הנוספות, כלומר 175% בסה”כ.
  • החל מהשעה הנוספת השלישית עליו לקבל 150% בגין העבודה בחג + 50% בגין השעות הנוספות, כלומר 200% בסה”כ.

עבודה בחול המועד

בחוקי העבודה אין כל התייחסות לשעות העבודה בימי חול המועד. לפיכך, על פי החוק, יש לראות בימי חול המועד, ימי עבודה רגילים לעניין שעות העבודה המותרות בהן.

ישנם הסכמים קיבוציים בהם נקבע יום עבודה מקוצר בימי חול המועד, ומפעל עליו חל הסכם שכזה, חייב לנהוג בהתאם לאמור בהסכם.

מקובל במקומות עבודה רבים, לעבוד בימים אלה מספר שעות נמוך מבימי עבודה רגילים. נוהג זה מחייב את המעביד להמשיך ולפעול בדרך זו.

תשלום בגין חופשה של עובד במהלך החג וחול המועד

חופשה של עובד בערב חג ובחול המועד

יום חופשה בערב חג או בחול המועד דינו כיום חופשה מלא.
חוק חופשה שנתית מתייחס לימי חופשה מלאים, ואינו עוסק בחלקי יום חופשה. במקרה שעובד נעדר מהעבודה בימי עבודה מקוצרים כגון ערב חג או בחול המועד, רואים יום היעדרות זה כיום חופשה מלא ועל המעסיק לנכות ממכסת ימי החופשה של העובד יום חופשה מלא, ולשלם לו תשלום דמי חופשה בגין יום עבודה מלא.
ישנם מקומות עבודה בהם קיים הסכם עבודה או נוהג המיטיב עם העובדים ולפיו המעסיק ינכה ממכסת ימי החופשה הצבורים של העובד שנעדר ביום עבודה מקוצר, כגון: ערב חג, רק מחצית יום חופשה (או חלקיות אחרת של יום חופשה בהתאם לאורכו של יום העבודה שבו נלקחה החופשה).
למרות שהמעסיק ניכה לעובד רק חצי יום חופשה, יהיה עליו לשלם לעובד דמי חופשה בגין יום עבודה מלא.

חופשה בערב החג יכולה להיות ביוזמת המעסיק או ביוזמת העובד (בהסכמת המעסיק) – ובשני המקרים זכאי העובד לתשלום דמי חופשה, ובמקביל ינוכה לו יום חופשה ממכסת ימי החופשה שצבר.

חופשה כפויה וחופשה מרוכזת (ביוזמת המעסיק) בחול המועד

הפסיקה קבעה, כי המעסיק הוא אשר מסדיר את מועדי החופשות של עובדיו, בכפוף להוראות החוק. על כן, מעסיק יכול להחליט, כי במהלך ערבי החג ו/או ימי חול המועד ייסגר מקום העבודה, והעובדים ישהו בחופשה שנתית, וזאת, בכפוף לשתי מגבלות:

  • יש לוודא כי לעובד יש די ימי חופשה שעומדים לזכותו לניצול – אסור לכפות חופשה על עובד שאין לזכותו ימי חופשה צבורים.
  • זמן החופשה והודעה מוקדמת לעובדים
    • חופשה של 7 ימים ומעלה:
      • אם מספר ימי החופשה (כולל היום הפנוי והמנוחה השבועית) הוא 7 ימים לפחות, יש להודיע לעובדים על ההוצאה לחופשה ותאריך תחילתה, שבועיים מראש לפחות. (כלומר, אם מדובר בחופשה כפויה של 7 ימים ומעלה, המעסיק צריך לתת הודעה מראש של שבועיים לעובדים.
    • חופשה בת פחות מ-7 ימים:
      • אם החופשה הכפויה היא קצרה יותר, אין צורך במתן הודעה מוקדמת של שבועיים).

ואם לעובד אין מספיק ימי חופשה הצבורים לזכותו?

אם ישנו עובד שאין לזכותו די ימי חופשה לניצול, יוכל המעסיק לנקוט את אחת מהפעולות הבאות:

  • לא להוציא את אותו עובד לחופשה.
  • להוציאו לחופשה בתשלום מבלי לנכות ימים אלה מימי החופשה שיצבור בעתיד.
  • להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום, בתנאי שהעובד נתן לכך את הסכמתו (רצוי בכתב).
  • ימי חג לא יבואו במניין ימי החופשה השנתית. בהתאם לחוק, אם ימי החג חלים במהלך החופשה, יראו את החופשה כנפסקת לאותם הימים, וימי החג לא ינוכו ממכסת ימי החופשה השנתית של העובד.

תשלום בגין ימי החג שהעובד נעדר מהעבודה

לעובד יהודי ימי חג הם מועדי ישראל ולעובד שאינו יהודי ימי חג הם מועדי ישראל או חגי דתו, לפי בחירת העובד.

השכר המשולם בגין העבודה בחג:

  • עובד יומי / עובד שעתי
    • הינו עובד ששכר עבודתו משולם על בסיס שעת עבודה בפועל או על בסיס יום עבודה בפועל.
    • המעסיק מחוייב לשלם תשלום עבור ימי חג (דמי חגים) לעובד שעתי/יומי:
      • לאחר שעבד 3 חודשי עבודה במקום העבודה
      • אם הוא לא נעדר מהעבודה יום לפני החג ויום אחריו (אלא אם המעסיק הסכים לכך).
      • העובד זכאי לדמי חגים ללא התניה בהיקף המשרה שלו. הפרשנות המקובלת היא שהתשלום זהה לתשלום עבור יום העבודה הרגיל של העובד ללא התוספות השונות (נסיעות וכד’).
  • עובד במשכורת חודשית
    • זכאי לתשלום משכורתו החודשית המלאה, ללא קשר למספר ימי העבודה או המנוחה השבועית שחלו באותו חודש, ובלבד שעבד את כל ימי העבודה האפשריים שבהם הוא מחוייב באותו החודש.

 

יום חג שחל בים שישי או שבת

בהתאם לצו הרחבה – אם החג חל בשבת, העובד אינו זכאי לתשלום דמי חגים. 

הצו אינו מתייחס למקרים שבהם החג חל ביום שישי או ביום פנוי אחר של העובד. 

בית הדין הארצי לעבודה קבע כי במקומות שבהם עובדים בימים א’-ה’ בלבד (כלומר לא עובדים בימי שישי) עובד אינו זכאי לדמי חגים שחלים ביום שישי, כי ממילא הוא אינו מפסיד יום עבודה בגלל החג.

ימי מחלה במהלך החג

על-פי חוק דמי מחלה, תקופת המחלה של עובד במשכורת חודשית כוללת ימי מנוחה שבועית וחגים, כך שיש לנכות ימים אלה ממכסת ימי המחלה הצבורה לזכותו.
לגבי עובד ששכרו משולם על בסיס שעתי/יומי, החוק קובע כי תקופת המחלה שלו אינה כוללת ימי מנוחה שבועית וחגים. לכן אין לנכות ימים אלה ממכסת ימי המחלה הצבורה לזכותו, אלא אם כן הוא נוהג לעבוד בימי מנוחה וחגים על פי היתר.

עובדים שאינם יהודים

  • לעובד לא יהודי יש זכות מלאה להיעדר מעבודתו בימי החג של דתו, הקבועים בחוק.
  • עובד לא יהודי רשאי להודיע למעסיק כי הוא בוחר במועדים של לוח החגים היהודי לצורך היעדרות מעבודתו. במקרה כזה יחולו עליו אותם כללים החלים על עובדים יהודים.
  • אם העובד בחר בימי החגים של דתו, הוא יהיה זכאי לתשלום עבור היעדרותו בחגים אלה –
    • עובד חודשי יקבל משכורת רגילה באותו חודש שבו חל החג של דתו, והיעדרותו לא תיגרע מהשכר באותו חודש.
    • עובד יומי או שעתי שנעדר בימי החג של דתו יהיה זכאי לקבל דמי חגים עבור היעדרותו בימי החג של דתו, הקבועים בחוק, ובתנאי שלא נעדר ביום שלפני החג וביום שלאחריו (אלא אם כן נעדר בהם בהסכמת המעסיק).
  • עובד לא יהודי שבחר כימי חג את חגי דתו, ומקום עבודתו סגור בחגים יהודיים, לא יקבל כפל תשלום (הן על חגי דתו והן על החגים היהודיים). – העובד יהיה זכאי לדמי חופשה שנתית עבור היעדרותו במהלך החגים היהודיים, וממכסת ימי החופשה השנתית שצבר ינוכו ימים אלה.

רשימת החגים והמועדים
המזכים בתשלום יום עבודה מלא

חגי ישראל

  • 2 ימי ראש השנה
  • יום כיפור
  • 2 ימי סוכות
  • 2 ימי פסח
  • יום העצמאות
  • שבועות

חגים נוצריים

  • ראשית השנה
  • חג ההתגלות
  • יום הבשורה
  • 3 ימי חג הפסחא
  • עליית ישו השמיימה
  • 3 ימי חג המולד

חגים מוסלמיים

  • חג הולדת הנביא מוחמד (מוולד א-נבי)
  • יום עליית הנביא השמיימה
  • תחילת חודש הרמדאן
  • 3 ימי עיד אל פיטר
  • 4 ימי עיד אל אדחא (חג הקורבן)
  • הראשון במוחרם (ראש השנה האיסלאמי)

חגים דרוזים

  • עיד אלח'דר (אליהו הנביא)
  • 4 ימי חג הנביא שועייב (יתרו)
  • הנביא סבלאן
  • 4 ימי עיד אל אדחא (חג הקורבן)