פנתה אלי לקוחה ושאלה: “למה זכאי עובד שנמצא בחופשה ללא תשלום?”, ומכאן נוצר המאמר הזה:
שאלתי וביררתי גם עם קולגות, וכולם הסכימו שבחוקי העבודה השונים אין התייחסות ל”חופשה ללא תשלום” לעניין צבירת הוותק במקום העבודה.
בתקופת החל”ת, ממשיכים להתקיים יחסי עובד-מעביד, אולם מכלול הזכויות והחובות, הן של העובד והן של המעסיק, הן לגבי ההווה והן לגבי העתיד (צבירת וותק לפיצויים, חופשה שנתית, הבראה וכו’) מוקפאות.
להלן ההתייחסות לצבירת הזכויות הסוציאליות בתקופת החל”ת. יודגש כי יש לבחון האם חל על העובד הסדר מיטיב הקובע אחרת:
חופשה שנתית
החוק קובע כי צבירת חופשה לעובד תהיה בהתאם לימי עבודתו בפועל. כלומר תקופה של חל”ת, שבה עובד אינו מבצע עבודה בפועל, אינה צוברת זכאות לחופשה שנתית.
צבירת ימי מחלה
החוק קובע כי כל הפסקה בעבודה, שבעדה זכאי העובד לשכר, או לתשלום אחר שדינו כדין שכר, יראו אותה כתקופת עבודה, לצורך חישוב תקופת הזכאות לדמי מחלה.
יחד עם זאת, נקבע בתקנות כי ימי היעדרות מסויימים גם הם מזכים בצבירת ימי מחלה, כגון: ימי אבל, חגים וחופשת לידה.
בחוק ובתקנות אין כל התייחסות לתקופה שבה העובד נמצא בחל”ת (חופשה ללא תשלום) – ולכן בתקופה זו, העובד איננו צובר ימי מחלה.
דמי הבראה
צו ההרחבה בדבר תשלום דמי הבראה, אשר חל על כל העובדים והמעסיקים במשק קובע מפורשות, כי לקביעת תקופת הזכאות לדמי הבראה לא תובא בחישוב היעדרות בשל חל”ת.
פיצויי פיטורים
תקנה 10(3) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ”ד-1964 קובעת, כי מתוך תקופה של חל”ת, יובאו 14 יום כוותק לצורך חישוב פיצויי פיטורים. כלומר, בכל שנת עבודה, רק שבועיים מסך כל החל”ת, שבה שהה העובד באותה שנה, ייחשבו כוותק לצורך חישוב הפיצויים.
הפקדות לקופות גמל
במסגרת חוקי העבודה, אין חובת הפקדה לקופת גמל, לביטוח מנהלים או לקרן השתלמות בתקופה של חל”ת, אלא אם כן חל על הצדדים הסדר מיטיב, כגון: הסכם קיבוצי, צו הרחבה, הסכם אישי או נוהג הקיים במקום העבודה.
דמי ביטוח לאומי
תקנה 6 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), התשל”א-1971 קובעת, כי בתקופת החודשיים הראשונים של החל”ת, מחויב המעסיק לשלם דמי ביטוח לאומי, בעבור העובד, וכאשר העובד שב מן החל”ת – זכאי המעסיק לקזז את התשלום משכרו.
כאשר תקופת החל”ת עולה על חודשיים רצופים, והעובד אינו עובד במקום עבודה אחר ואינו עצמאי – מחויב העובד עצמו לשלם את דמי הביטוח הלאומי, בעד יתרת התקופה העולה על חודשיים.
