החוק מגדיר "תשלום במזומן" כך:

סכום המשולם או הניתן במזומן למעט הנמוך מבין:

1)   סכום בשיעור 10% ממחיר העסקה, מתנה, תרומה או הלוואה

2)   הסכום הקבוע בתוספת הראשונה לחוק, קרי

●         פרט 1 לתוספת הראשונה: 11 אלף ש"ח לגבי מכירה/ שירות על ידי עוסק במסגרת עסקו או משכורת

●         פרט 2 לתוספת הראשונה: 50 אלף ש"ח לגבי תשלום עבור מכירה/ שירות שלא מסגרת עסק, תרומה, מתנה או הלוואה

●         נקבעה תקרה נפרדת לגבי מכירה/ שירות לתייר

להלן ריכוז המגבלות:

החוק אוסר לקבל או לשלם "תשלום במזומן" כהגדרתו לעיל בנסיבות המפורטות בטבלה להלן כאשר מחיר העסקה עולה על הסכום שבפרט 1 לתוספת הראשונה (נכון להיום 11 אלף ש"ח) או על הסכום שבפרט 2 לתוספת הראשונה (נכון להיום 50 אלף ש"ח) לפי העניין.

החל מיום 1/1/2020 יש לשר האוצר סמכות להקטין את סכום פרט 1 לששת אלפים ש"ח ואת פרט 2 ל-15 אלף ש"ח (למעט תשלום עבור רכב פרטי על ידי מי שאינו עוסק).

המגבלות אינן חלות על תשלום בין קרובי משפחה (למעט משכורת). חלק מהמגבלות אינן חלות על גופים ממשלתיים ומוסדות פיננסיים.

הגבלת שימוש בצ'קים

במסגרת עסקו אסור לעוסק הן לתת והן לקבל "צ'ק פתוח", קרי צ'ק ללא שם מקבל או נסב. איסור זה חל על כל סוגי התשלומים ועל כל סכום: תשלום עבור עסקה, משכורת, תרומה, הלוואה או מתנה.

למי שאינו עוסק אסור לתת לעוסק במסגרת עסקו "צ'ק פתוח" על כל סכום עבור עסקה, משכורת, תרומה, הלוואה או מתנה.

אסור לתת ואסור לקבל במסגרת לא עסקית "צ'ק פתוח" בסכום שמעל חמשת אלפים ש"ח עבור עסקה, משכורת, תרומה, הלוואה או מתנה.

אסור להסב ואסור לקבל צ'ק מוסב ללא ציון שם ות"ז המסב.

כמו כן, לבנקים ולמוסדות פיננסיים אסור לפרוע "צ'קים פתוחים" על כל סכום, צ'קים מוסבים על סכום שמעל עשרת אלפים ש"ח אם בצ'ק לא צוינו פרטי מסב ונסב או צ'ק שהוסב יותר מפעם אחת (למעט הסבה לבנק או מוסד פיננסי או הסבה בין מוסדות פיננסיים) על פי התוספת השנייה לחוק.

דרישת תיעוד

עוסקים נדרשים לתעד אמצעי תשלום הן לגבי תקבול והן לגבי תשלום. רוכש זכות במקרקעין נדרש להצהיר על אמצעי תשלום.

הפוסט הגבלת השימוש במזומנים הופיע לראשונה ב-מסמינימלי - חושבים עסקים.אחרת.