מתי עלי להגיש תביעה בזמן מלחמה

• קרוב לזמן האירוע, מיד כשמתאפשר על ידי כוחות הביטחון, מגיעים אנשי קרן הפיצויים (מס רכוש) ברשות המסים, לאזור שנפגע יחד עם שמאים ומהנדסים. הצוותים עוברים בין הדירות, העסקים או המשרדים שנפגעו, מסבירים למי שנפגעו מהן הזכויות שלהם ומנחים אותם איך להגיש תביעה.
• חשוב – אין לפנות ציוד, מלאי, פסולת או כל חפץ זר שנמצא בבית המגורים או בעסק, ללא תיאום מוקדם עם שמאי מטעם קרן הפיצויים.

• ניתן לפנות את הזכוכיות שנסדקו טרם הגעת צוותי קרן הפיצויים לאזור שנפגע.
• אסור לתקן ללא בדיקת שמאי.

הגשת תביעה בזמן פעולת איבה או פיגוע

כשנגרם נזק בפעולת איבה או בפיגוע למשל: נזק מזריקת אבנים, ירי מנשק קל, בקבוק תבערה ואחרים:

• אם אנשי קרן הפיצויים (מס רכוש) לא מגיעים לשטח, על הנפגעים להגיע לאחד ממשרדי מיסוי מקרקעין ומס הכנסה, עם אישור משטרה המאשר כי הנזק שנגרם לרכוש הוא בגלל פעולות איבה או פיגוע.
• יש לצרף את המסמכים המפורטים בהמשך, בהתאם לאופי הנזק (רכב, מבנה או אחר).
• פקיד מיסוי מקרקעין או מס הכנסה יפתח תביעה עבור הנזק ויפנה אתכם לגורם המתאים להמשך טיפול.

הגשת תביעה מקוונת

• ניתן להגיש תביעה מקוונת לנזק ישיר באמצעות יישום אינטרנטי, הזמין במחשבים, בטלפונים סלולריים ובאפליקציית הרשות.
• היישום כולל סרטון הדרכה, המציג את תהליך מילוי התביעה ואת הגשתה.
• הגשת התביעה היא קלה ונוחה ויש למלא נתונים, למשל:
  • סוג התביעה (רכב או חקלאות ועוד).
  • סוג הנזק הישיר (פרטי או עסקי).
  • יש לפרט את פרטי הנזק ואת פרטי הניזוקים.
• ניתן לשמור את נתוני התביעה כטיוטה, עד לאישורה הסופי ושליחתה לרשות.
• עם שליחת התביעה המקוונת מתקבל מספר תביעה, באמצעותו ניתן לברר את התקדמות הטיפול בה.
• בקישור הזה תוכלו למצוא סרטון-לומדה להגשת התביעה באופן עצמאי

לוח זמנים להגשת תביעה

• הודעה על נזק – יש להגיש בתוך שבועיים מיום שקרה הנזק.
• תביעה לפיצויים – יש להגיש בתוך שלושה חודשים מיום שקרה הנזק.

נזקי מבנה

• עובדי קרן הפיצויים (מס רכוש) יחד עם אנשי מקצוע, יבקרו אצלכם ויערכו שמאות – חישוב הערך או השווי של המבנה.
• השמאות תסייע לקביעת הפיצויים הכספיים, כדי לשקם ולתקן את הנזק בעזרת בעלי מקצוע, על פי בחירתכם.
• הנפגעים יכולים לבחור בין שיקום עצמי (אתם תדאגו לתיקון הנזקים), לבין שיקום על ידי חברות משקמות, שפועלות מטעם קרן הפיצויים.

נזקים לחפצי בית בדירות מגורים

• פיצויים עבור חפצי בית שנפגעו, משולמים בהתאם לתקנות, לפי מחירון של סוגי "חפצי בית" וגודל המשפחה, עד לתקרות המפורטות בטבלה למטה (מעודכן לתאריך ה-1.7.2023).
• בכל מקרה, אין זכאות לפיצויים עבור כסף מזומן, המחאות (צ'קים), תכשיטים, עתיקות וחפצי אומנות שנפגעו באירוע.
• הסכומים מפורטים ב-₪.

לידיעתכם:

• תושב המעוניין לבטח את חפציו הביתיים בערך הגבוה מהערך הנקוב בתקנות, יוכל לעשות זאת באמצעות תשלום פרמיה בשיעור של 0.3% מהשווי הנוסף של חפציו, השווי הנוסף לא יעלה, בסך הכל על 971,236 ₪.
• כפי שמופיע במדריך "ביטוח רשות של חפצים ביתיים בפני נזקי מלחמה" – ניתן להרחיב את כיסוי הביטוח של "חפצי בית", על ידי תשלום פרמיה סמלית באמצעות מילוי טופס הצהרה מקוון.
• שווי הפיצויים עבור חפצי הבית שנפגעו, ייקבע בהתאם לשווי התיקון.
• במקרה שלדעת מנהל קרן הפיצויים (מס רכוש), החפץ אינו ניתן לתיקון – שווי הפיצויים יהיה בהתאם לשווי של חפץ ביתי דומה וחדש במקומו.

נזקים לכלי רכב

• בעלי כלי רכב שנפגעו בפעולת איבה:
  • יפנו לעובדי קרן הפיצויים במקום, כדי שיעריכו את הנזק.
  • יופנו מידית לתיקון הנזק, בכל מוסך שיבחרו, בתנאי שהשמאי מטעם קרן הפיצויים (מס רכוש) יאשר את התיקון לפני ביצועו.
• בזמן הפנייה לקרן הפיצויים, יש לצרף לטופס התביעה את המסמכים הבאים:
  • רישיון רכב.
  • אישור משטרה (הכולל: מספר הרכב וחתימת חוקר וקצין משטרה).
  • ייפוי כוח (אם מגישי התביעה אינם בעל הרכב).
  • הסכם ליסינג (אם הרכב בבעלות ליסינג לטווח ארוך).
  • הסכם שכירות (לבעלי מוניות).
  • אישור מחברת ביטוח (תיקון מעל 10,000 ₪ – יש לצרף אישור חברת הביטוח על היעדר תביעה).
  • צילום של צ'ק או אישור מהבנק, על ניהול חשבון בנק על שם הניזוק.

נזקים לעסק

• ציוד ומלאי בעסקים: פיצויים עבור הנזקים לציוד עסקי שנפגע הם על פי חוק, בהתאם לשווי השוק של הציוד (שווי ממוכר מרצון לקונה מרצון בשוק החופשי, במצבו לפני הפגיעה).
• עליכם להוכיח שהתכולה שנפגעה שייכת לכם.
• לגבי מלאי, אתם זכאים לפיצויים, בהתאם לשווי עלות המלאי שנפגע (ללא מע"מ), לאחר שצירפתם הוכחות כי המלאי היה שייך לכם.
• בזמן הפנייה לקרן הפיצויים, יש לצרף לטופס התביעה את המסמכים הבאים:
  • רשימת הציוד או המלאי שנפגע.
  • דוחות כספיים או מסמכים, שמראים כי הציוד או המלאי שייך לכם (חשבוניות רכישה, דוחות מלאי מאושרים על ידי רואה חשבון ואחרים).
  • אישורי מס הכנסה על ניכוי מס במקור.
  • צילום צ'ק או אישור מהבנק, על ניהול חשבון בנק על שם הניזוק.
• יש להעביר לשמאים המועסקים על ידינו את התביעה ואת המסמכים הנדרשים וכל מסמך שיידרש בהתאם לצורך.

עוברי אורח שהגיעו במקרה לפעולת איבה

אם הגעתם במקרה לפעולת איבה וחפצים אישיים שהיו איתכם נפגעו:

• עליכם לפנות עם אישור משטרה, המאשר כי הנזק נגרם לרכוש כתוצאה מפעולת איבה, לאחד מהבאים:
  • אנשי קרן הפיצויים (מס רכוש) הנמצאים בשטח.
  • אחד ממשרדי מיסוי מקרקעין ומס הכנסה, המפורטים למטה.
• השתדלו להציג את החפצים שנפגעו, על מנת שניתן יהיה לבצע הערכה לנזק שנגרם.

לתשומת ליבכם:

• אין לפנות ציוד, מלאי, פסולת או כל חפץ אחר שנמצא בעסק או בבית מגורים, ללא תיאום מוקדם עם שמאי קרן הפיצויים ברשות המסים.
• אין זכאות לפיצויים עבור כסף מזומן, המחאות (צ'קים), תכשיטים, עתיקות וחפצי אמנות שנפגעו באירוע.

האם עובדים הנעדרים מהעבודה בשל המלחמה יהיו זכאים לפיצוי בגין היעדרותם?
קביעת הפיצוי וגובהו בעתות ואזורי הלחימה נבחן ומוכרע בדיעבד בדרך כלל בתום התקופה של הכרזה על מצב מיוחד בעורף.
דוגמאות בהן חלה חובת תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם:
בהסכמים והסדרים שגובשו בתקופות לחימה בעבר נקבע כי תושבי יישובים שהיו באזור המוכרז שנעדרו מהעבודה או לא ביצעו את העבודה בימים שבהם היו מקום עבודתו או מקום מגוריו באזור ההכרזה על מצב המיוחד בעורף , יהיו זכאי לשכר ממעסיקם.
למשל, בעניין זה ראו צו הרחבה בעניין הסכם קיבוצי מבצע שומר החומות מיום 21.12.2021, צו הרחבה הסכם קיבוצי בעקבות מבצע עמוד ענן, צו הרחבה להסכם פיצוי לעובדים במבצע צוק איתן וכד', שם חויבו המעסיקים בדיעבד לשלם שכר לעובדים, שנעדרו מהעבודה בשל הנחיות כוחות הביטחון שלא להגיע למקום העבודה.
כך גם ניתן פיצוי בתקופות הלחימה בבעלות השחר, עופרת יצוקה, בעמוד ענן ובצוק איתן, בכפוף לתנאים, שנקבעו בהסכמים קיבוציים וצווי הרחבה.

עובדים שלכאורה זכאים לפיצוי לפי הסכם, למי יפנו בבוא העת לקבלו?
פיצוי המעסיקים על תשלום השכר יתקבל (בכפוף להסכמות), בעקבות תביעות שיגישו לאוצר, כפי שנקבע בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) נזק מלחמה ונזק עקיף (הוראת שעה) התשס"ט 2009. בעבר נקבע בהסכמים קיבוציים שהוסכמו בין העובדים, המעסיקים והממשלה כי המעסיק, שמקום עבודתו היה סגור על פי הוראות פיקוד העורף, ישלם לעובדיו את שכרם הרגיל ויוכל לקבל שיפוי בהתאם להסדרים שנקבעו בחוק מס רכוש וקרן פיצויים.
על אף האמור, יובהר כי נכון למועד זה, לא קיים הסכם עדיין ביחס למבצע "חרבות ברזל", ועל כן רק בחתימת הסכם קיבוצי, תקום לעובדים זכאות לפיצוי שמקום עבודתם היה סגור בהוראת פיקוד העורף. 

האם ניתן לממש ימי חופשה בעת הלחימה?
עובד הנעדר מהעבודה בנסיבות האמורות, יכול בהסכמה עם המעסיק לממש ימי חופשה, ככל שעומדים לרשותו. 

במידה שבמפעל יש חדר ממוגן, והעובדים בכל זאת לא מגיעים לעבודה?
ככלל, עובדים מוגנים מפיטורים, רק אם הוראות פיקוד העורף אוסרות עליהם להגיע למקום העבודה. במקרים שבהם לא ברור לעובדים אם מקום העבודה מוגן או לא, ניתן לפנות לפיקוד העורף ולברר את ההנחיות. אם על פי פיקוד העורף המפעל נחשב מוגן – אי הגעה למקום העבודה היא על אחריות העובדים.

האם המעסיק יכול לבקש מהעובדים, שנבצר מהם להגיע פיזית למקום העבודה, לעבוד מרחוק בשל מצב החירום?
כן. ההחלטה על עבודה מרחוק נתונה לשיקול דעתו של המעסיק, אלא אם נקבע אחרת בהסכם האישי או הקיבוצי החל על המעסיק. 

האם העובדים יכולים לדרוש לעבוד מרחוק?
כאמור, ההחלטה בדבר עבודה מרחוק היא חלק מהזכות הניהולית של המעסיק. אולם על המעסיק לשקול בתום לב ובאופן ענייני את בקשתו של העובד לעבוד מהבית נוכח הנסיבות הקיימות.

האם עובדים שנעדרו מעבודתם זכאים לפיצוי בשל ההכרח להישאר עם ילדיהם בבית בשל סגירת מוסדות הלימוד עקב המצב הביטחוני?
בעבר, בעקבות הסכמים קיבוצים בין ארגוני המעסיקים והעובדים שהורחבו בצו בידי שר העבודה על כלל העובדים ותקנות מס רכוש עובדים שנאלצו להישאר בבית ולשמור על ילדם (עד גיל 14) בעקבות הודעות פיקוד העורף קבלו תשלום שכרם כאילו עבדו. 
אנו מצויים בעת לחימה וכאמור הנושא יוסדר בדיעבד, כפי שנעשה בעבר. 

האם ניתן להעדר בשל טיפול וחשש על ילדי העובד?
בנוסף, בהתאם לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, חל איסור על מעסיק לפטר עובד שנשאר להשגיח על ילד עד גיל 14 או על ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21, מפאת סגירת מסגרת חינוכית, בשל הוראה שניתנה עקב מצב מיוחד בעורף, וזאת בכפוף לאחד מאלה:
 הורה עצמאי או שהילד נמצא בחזקתו הבלעדית
שיש לו בן זוג אשר נבצר ממנו להשאר בבית השגיח על הילד.

האם ניתן להעדר מהעבודה במקום בו יש סידור להשגחה על הילד?
במקרה שמקום העבודה של העובד או בת\ן זוגו סיפקו סידור נאות להשגחה על הילד, העובד לא יוכל להעדר מהעבודה ולא תקום לו ההגנה מפני פיטורים. ככל שעובד פוטר בניגוד לחוק, המעסיק חשוף לענישה פלילית והעובד אף רשאי להגיש תביעה לבית הדין לעבודה בשל פיטורים שלא כדין ועל המעסיק יהיה הנטל להוכיח כי הפיטורים היו כדין. בעבר עובדים שנאלצו להישאר בבית ולשמור על ילדיהם בעקבות הודעות פיקוד העורף קיבלו בעבר פיצוי על כך. 

הורים לילדים בני 15 ומעלה שנשארו עמם בבית ולא עבדו, האם זכאים לפיצוי? 
לא. בעבר הפיצוי ניתן להורים לילדים עד 14. הגדרת ילד נקבעה בחוק ההגנה על עובדים לשעת חרום תשס"ו 2006.

אם מקום העבודה עובד כרגיל אך העובדים חוששים להגיע לעבודה. האם יהיו זכאים לשכר?
.מעסיק אינו מחויב לשלם שכר לעובד שלא הגיע לעבודה, במצב שלא נאסר להגיע אליה לפי הנחיות פיקוד העורף. על כן,  מעסיק יכול לדרוש מעובד להגיע למקום העבודה, למעט אם הוראות פיקוד העורף הנחו אחרת במפורש. עם זאת, עובד ומעסיק יכולים להסכים על היעדרות של העובד, בהתאם לימי החופשה שעומדים לרשותו או להסכים כי העבודה תבוצע מרחוק, ככל שהדבר הוסכם ומוסדר במקום העבודה. 

מהן אפשרויות התשלום של מעסיק לעובדיו במפעל שאינו מוגן ושהונחה לא לפתוח אותו?
המעסיק יוכל לקבוע, במקרים המתאימים, כי תתבצע עבודה מרחוק ולשלם לעובדים שכר רגיל. בכל מקרה, יש לפעול בהתאם לחוק ולהסכם הקיבוצי שיושג.
 
מה דינם של עובדים שאינם  מגיעים לעבודה במפעל  שהוכרז "מפעל למתן שירותים קיומיים" או "חיוניים"?
 עובדים במפעלים למתן שירותים קיומיים או מפעלים חיוניים שאושרו ככאלה על ידי הגורם המוסמך לפי חוק שירות עבודה בשעת –חירום, תשכ"ז-1967 והוצאו להם צווי קריאה לשירות עבודה לפי הסמכויות הקבועות בחוק האמור מחויבים להגיע לעבודה ואי הגעה לעבודה מהווה עבירה פלילית. בעקבות המצב המיוחד שהוכרז בעורף, שר העבודה יואב בן צור חתם היום (ש' 7.10) על צו להחלת פרק ד' לחוק שירותי עבודה בשעת חירום, לפיו לעובדים במפעלים המספקים מוצרים/ שירותים קיומיים בין היתר: תשתיות, רפואה, חשמל, מים, גז ומזון ניתן להוציא צווי קריאה המחייבים בהגעה למקום העבודה.

האם ניתן לפטר עובדים שאינם מגיעים לעבודה במפעל שאינו ממוגן?
חל איסור לפטר עובדים שהוראות כוחות הביטחון אוסרות עליהם להגיע למקום העבודה. לכן, אם מקום העבודה אינו ממוגן, והוראות פיקוד העורף אוסרות לעבוד בו – אין תוקף לפיטורים, ועובדים שפוטר יכול לדרוש מהמעסיק שלא לפטרו ולפנות לבית הדין לעבודה במקרה שלא עשה כן. מעסיק כאמור, חשוף גם לענישה פלילית. לחוק להגנה על עובדים בשעת חירום.
 
האם מותר לפטר עובדים שקיבלו צו 8?
לא. על פי החוק, אסור למעסיקים לפטר עובדים שנקראו לשירות מילואים במהלך השירות ובמשך 30 יום לאחריו.

האם מותר לפטר עובד עם מוגבלות בשעה שמקום העבודה פתוח?
אין לפטר עובד עם מוגבלות באם הוראות כוחות הביטחון אינן מאפשרות לו להגיע למקום עבודתו. 
 
מה אומר החוק לגבי תשלום שכר לעובדים שלא הגיעו לעבודה בגלל המצב?
ככלל, החוק אינו מחייב מעסיקים לשלם שכר לעובדים שבחרו שלא להגיע לעבודה אלא אם כן מדובר   במקום עבודה שהיה סגור בהתאם להנחיות פיקוד העורף ונקבעה חובת תשלום שכר בהסכמים בין הצדדים ליחסי עבודה או לפי חוק.

במידה שבמפעל יש חדר ממוגן, והעובדים בכל זאת לא מגיעים לעבודה?
ככלל, עובדים מוגנים מפיטורים רק אם הוראות פיקוד העורף אוסרות עליהם להגיע למקום העבודה. במקרים שבהם לא ברור לעובדים אם מקום העבודה מוגן או לא, ניתן לפנות לפיקוד העורף ולברר את ההנחיות. אם על פי פיקוד העורף המפעל נחשב מוגן – אי הגעה למקום העבודה היא על אחריות העובדים.

האם המעסיק יכול לבקש מהעובדים, שנבצר מהם להגיע פיזית למקום העבודה, לעבוד מרחוק בשל מצב החירום?
כן. ההחלטה על עבודה מרחוק נתונה לשיקול דעתו של המעסיק, אלא אם נקבע אחרת בהסכם האישי או הקיבוצי החל על המעסיק. 

האם העובדים יכולים לדרוש לעבוד מרחוק?
כאמור, ההחלטה בדבר עבודה מרחוק היא חלק מהזכות הניהולית של המעסיק. אולם על המעסיק לשקול בתום לב ובאופן ענייני את בקשתו של העובד לעבוד מהבית נוכח הנסיבות הקיימות.

להלן פירוט ההקלות:

1. דחיית תשלומי קרן (גרייס): כל עסק אשר קיבל הלוואה במסגרת הקרן להלוואות בערבות מדינה יהיה רשאי לקבל דחייה על תשלומי קרן ההלוואה לתקופה של עד 3 חודשים.  במהלך תקופת הגרייס ישלם הלווה את תשלומי הריבית על ההלוואה בלבד. לשם דחיית תשלומי קרן ההלוואה מתבקש העסק ליצור קשר עם נותן האשראי ממנו התקבלה ההלוואה.
2. התאמת בטוחות: כל עסק יהיה רשאי לבקש שחרור יחסי של הבטוחה שהועמדה כנגד ההלוואה בערבות מדינה, כך שהיא תותאם לאחוז שנקבע בהוראות הביצוע, ובלבד שבמועד הגשת הבקשה ההלוואה שולמה כסדרה. לשם התאמת הבטוחות מתבקש העסק ליצור קשר עם נותן האשראי ממנו התקבלה ההלוואה.
3. הגשת דוחות כספיים: עסקים המבקשים להגיש בקשה לקבלת הלוואה בערבות מדינה ואין ברשותם נכון למועד ההגשה דוחות כספיים מבוקרים לשנת 2022, יהיו רשאים להגיש כחלופה מאזן בוחן מלא ודוחות מע"מ לשנת 2022.

כלל ההקלות המפורטות לעיל יהיו בתוקף עד ל-7 בדצמבר 2023.

אגף החשב הכללי ממשיך לעקוב באופן שוטף אחר התפתחות הלחימה והשפעתה על פעילותם של העסקים הקטנים והבינוניים, זאת במטרה לסייע ככל הניתן במתן פתרונות לאתגרים עמם הם מתמודדים בתקופה קשה זו.

בהתאם להנחייה המקלה, שימוש בכרטיסי אשראי יתאפשר לכלל העמותות עד לתום תקופת מצב החירום.

כל זאת בהתאם לתנאים הבאים:

1. כרטיס האשראי ישויך אל חשבון הבנק של העמותה.
2. השימוש בכרטיס האשראי יבוצע רק על ידי אחד ממורשי החתימה של העמותה.
3. בטרם שימוש בכרטיס האשראי, תתקבל החלטה מפורטת על ידי ועד העמותה לגבי סוג ההוצאות המאושר לשימוש בכרטיס האשראי וסכומי ההוצאות לסוגיהם השונים, תוך שקילת הצורך בקביעת מגבלות לשימוש בהתאם לסוג העמותה ופעילותה.
4. העמותה תשמור במשרדיה או באופן דיגיטלי תיעוד של ההוצאות שביצעה באמצעות כרטיסי אשראי.
5. יידרש אישור מורשה חתימה שני, בכתב, על הוצאות העמותה בכרטיס אשראי. אישור כאמור יידרש, לכל הפחות, מדי חודש.

בכל מקרה יודגש כי השימוש בכרטיס אשראי ייעשה לשם קידום מטרות העמותה לרבות הרחבת הפעילות (בהתאם להנחיה בעניין הרחבת פעילות עמותות לתמיכה וסיוע מיידי וחיוני בעת מלחמה)

חל איסור על שימוש בכרטיס האשראי של העמותה להוצאות אישיות של נושאי משרה בעמותה, עובדיה או כל גורם אחר.

בנוסף, כפי שמצוין בהנחיות הרשמת להתנהלות עמותות, ימשיך להתאפשר שימוש גם בכרטיס נטען או כרטיס מוגבל בסכום, כמפורט בעמודים 42-43 להנחיות ניהול תקין.

אסור לעשות שימוש ביישומוני תשלום

שימוש ביישומון תשלום (למשל BIT או PAYBOX ) אפשרי רק לשם קבלת כספים במישרין לחשבון הבנק העמותה.

לא ניתן לעשות שימוש ביישומון תשלום להוצאת כספים מחשבון העמותה, מאחר שלא ניתן לבצע ביקורת או מעקב על הוצאת כספים בדרך זו.

במקרה של ספק, באפשרות העמותה לפנות ליחידת העמותות והחל"צ בפנייה למוקד השירות והמידע בשאלה בעניין, והיחידה תעשה כל מאמץ להשיב בהקדם.

יודגש כי לרשמת שיקול דעת רחב בכל הנוגע ליישום הנחייה זו, ובין היתר, במקרים חריגים המצדיקים זאת, להורות לעמותה לפעול באופן שונה מהמפורט במסמך זה.

בהתאם לסעיף 11 לחוק העמותות, תש"ם1980- והנחיות הרשמת להתנהלות עמותות, על עמותה לפעול לקידום מטרותיה המאושרות בלבד. מטרות אלה עומדות לעיון הציבור ובכלל זה ציבור התורמים, הנהנים ושאר בעלי העניין המסתמכים עליהן. 

עמותה המבקשת לשנות את מטרותיה נדרשת להגיש בקשה מתאימה ליחידת העמותות והחברות לתועלת הציבור, לשם קבלת אישור הרשמת לשינוי.

בעת הזו מתוך רצון יחידת העמותות והחל"צ, נוכח פניות שהגיעו לרשות התאגידים – לאפשר למגזר השלישי לממש את ייעודו ולתת מענה אפקטיבי לצרכים העולים מהשטח בזמן אמת בתקופת המלחמה, ניתנת בזאת הקלה מהדרישה הנ"ל כדלקמן:

כל עוד מוכרז מצב חירום במדינה, עמותה תוכל לקיים פעילות שנועדה לסיוע מיידי וחיוני במצב המלחמה, בלי להגיש בקשה לשינוי מטרות ליחידת העמותות והחל"צ, גם אם פעילות זו אינה תואמת באופן מלא את מטרותיה המאושרות,  ובלבד שפעילות זו הינה למטרה קרובה למטרות העמותה.

במקרה כזה, על העמותה לקבל החלטה בעניין זה במוסדותיה.

כך למשל (אך לא רק,) עמותה שבין מטרותיה סיוע לנזקקים או עמותה שבין מטרותיה שמירה וחיזוק קשר עם יוצאי חיל מסוים, יכולה להרחיב פעילותה ולפעול לגיוס תקציבים ותרומות לצורך רכישת ציוד ומזון או מתן שירותים לאנשי מילואים, לאוכלוסיות תומכות לחימה ולאוכלוסיות שנפגעו מהמלחמה, וכדומה.

על העמותה להקפיד כי פעילות זו תקבל ביטוי נפרד בספרי הנהלת החשבונות שלה, כך שניתן יהיה לעקוב באופן ברור אחר כל ההכנסות וההוצאות שלה הכרוכות בפעילות זו.

לסיכום, אין צורך בהגשת בקשה לשינוי מטרות ליחידת העמותות והחל"צ והיחידה לא תראה בפעילות החדשה כנוגדת את מטרות העמותה, בהתקיים התנאים הבאים:

• הפעילות נועדה לסיוע מיידי וחיוני במצב המלחמה
• הפעילות הינה למטרה קרובה למטרות העמותה
• העמותה קיבלה החלטה בעניין זה במוסדותיה כדין
• הפעילות תקבל ביטוי נפרד בספרי הנהלת החשבונות של העמותה
• הפעילות תתקיים כל עוד מוכרז מצב חירום

במקרה של ספק, באפשרות העמותה לפנות ליחידת העמותות והחל"צ – בפניה למוקד ולקבלת מענה ובהירות

להלן קישור לחוזר

בהתאם להודעה, קיימת התייחסות לסוגי התרומות הבאים:

1. תרומות של ציוד לחימה
2. תרומות שאינם ציוד לחימה
3. תרומות שהגיעו ביחד עם נוסע 

להלן קישור לחוזר

בהודעה שפורסמה על ידי החשב הכללי במשרד האוצר ולנוכח המצב הביטחוני בו שרויה מדינת ישראל בימים מורכבים אלו, הריני להודיע על הארכת המועד להגשת דו"ח על פעילות נתמכת למוסד ציבורי  עד ליום 30.11.2023.

1. בהתאם לנוהל התמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור (להלן – הנוהל), מוסד ציבור נתמך נדרש לדווח על הפעילות הנתמכת באמצעות הגשת דו"ח על שנת הפעילות הנתמכת, בשנה העוקבת לשנה בעדה ניתנה התמיכה.
2. בהתאם לסעיף 36 לנוהל, המועד האחרון להגשת הדו"ח על שנת הפעילות הנתמכת לשנת 2022 הינו 31.10.2023.
3. סעיף 38 לנוהל קובע כי מוסד ציבור שלא הגיש דו"ח על שנת הפעילות הנתמכת עד למועד האחרון להגשה, יראו בו כאילו לא עמד בהוראות הנוהל בשנת התמיכה, ויהיה עליו להשיב את כספי התמיכה שניתנו לו בגין שנה זו.
4. לנוכח המצב הביטחוני בו שרויה מדינת ישראל בימים מורכבים אלו, הריני להודיע על הארכת המועד להגשת הדו"ח האמור עד ליום 30.11.2023.
5. בהתאם להתפתחויות הביטחוניות וככל ויהיה בכך צורך, אנו נעדכן את הנחיותינו.
6. לנוחיותם של הגופים הנתמכים, להלן מוקדי התמיכה אליהם ניתן לפנות ככל והם נתקלים בקשיים בהגשת הדו"ח:
   1. לשאלות מקצועיות אודות הגשת הדו"ח על שנת הפעילות: tmichothelp@mof.gov.il.
   2. מרכז תמיכה מרכב"ה למתן מענה בתקלות טכניות: ccc@mof.gov.
7. נבקשכם לעדכן את מוסדות הציבור הנתמכים על ידי המשרד בהנחיות ובמועדים כמפורט במכתב זה, על מנת שלא תהיה פגיעה בפעילותם השוטפת והביקורת תוכל להתבצע כראוי ובהתאם לכללים.